רפאל גוטמן

נולד:1883 מקום:  sokoly, poland
נפטר:1944 (בגיל ‎~61‏)מקום:  ביאליסטוק, פולין  (בשואה)
מידע
ארועים

תמונות

הצג אלבום 

משפחה קרובה

דינה גוטמן (לבית גלפרן)
אשתו
יונה גוטמן
בנו
נתן גוטמן
בנו
רוזה אהרונוביץ (לבית גוטמן)
בתו
הרצל גוטמן
אביו
שושנה-שושע גוטמן (לבית ליפשיץ)
אמו
אידה מינסקי (לבית גוטמן)
אחותו
שמאי גוטמן
אחיו
חנה-רבקה גינזבורג (לבית גוטמן)
אחותו
רחל פבזנר (לבית גוטמן)
אחותו
יוסף גוטמן
אחיו
ליבה פלרמן (לבית גוטמן)
אחותו
לאה קילריך (לבית גוטמן)
אחותו
יהודית ינטה יתום (לבית גוטמן)
אחותו
  

מקצוע

סופר מחנך, ר' אגף החינוך בוורשה
 וורשה

ציטוטים

מקור: בלוג
טקסט מצוטט:

REFUEL (RAPHAEL) GUTMAN

 
REFUEL (RAPHAEL) GUTMAN (1883-early 1940s)
            He was born in Sokoli (Sokoły), Lomzhe district, Poland.  He studied in religious elementary school and in yeshivas, later as an external student he receiving his baccalaureate in Vilna.  In 1908 he was studying philosophy at Warsaw University.  He worked as a teacher in private and state schools for Jewish children.  From 1912 he managed a four-tiered school for the Jewish community in Warsaw.  He was also manager of a Hebrew teachers’ course.  He wrote about pedagogical issues first in Russian and thereafter in such Yiddish newspapers as: Nayes (News), Haynt (Today), Warshever tageblat(Warsaw daily news), edited by H. D. Nomberg, and Moment (Moment).  He compiled over twenty Hebrew, Russian, Polish, and Yiddish textbooks.  He also wrote a number of shorter books for children: Hilel hakatan (Little Hillel), R. akive (Rabbi Akiva) (Warsaw: Farlag Idish), 29 pp., and Khone hamagel (Ḥoni, the circle-maker) (Warsaw: Farlag Idish, 1921), 15 pp.  He was closest in views to the Labor Zionists.  His textbook Yidish (Yiddish) in four parts was republished many times and was also used in schools in the United States.  He also published Agodes far kinder, tsu leyenen in shul un in hoyz (Homiletical tales for children to read in school and at home) which appeared in the 1920s (New York), 122 pp.;Ilustrirte alef-beys mit a khrestomatye tsu lernen kinder leyenen un shraybn yidish(Illustrated alphabet with a reader to teach children to read and to write Yiddish), written with M. Birnboym (New York, 1936); Aritmetik (Arithmetic) in three parts; and Sipure haḥumesh vehaneviim (Stories from the Pentateuch and the Prophets) in six parts.  He committed suicide by taking cyanide in the Byalistok ghetto.
 

Sources: Zalmen Reyzen, Leksikon, vol. 1; Dr. R. Feldshuh, Gezelshaftlekher leksikon(Yidisher gezelshaftlekher leksikon (Jewish community handbook) (Warsaw, 1939), vol. 1.
מתאים ל: רפאל גוטמן
תאריך: 16 באפר' 2018
טקסט מצוטט:
התווסף על ידי אישור התאמה חכמה

ביוגרפיה

רפאל גוטמן נולד בשנת תרמ"ג-1883 בעיירה סוקולישבקרבת לומז'ה, בפלך גרודנה של רוסיה (רוסיה הלבנה), במשפחה מיוחסת, נצר לרבנים,‏[1] בנם של שושנה (שושֶה) לבית ליפשיץ והרצל גוטמן,‏[2][3] סוחרעץ ופעיל ציבור. למד ב"חדר" ובישיבות לומז'הוסלובודקה. אחר-כך רכש השכלה כללית כתלמידאקסטרני בווילנה, שם עבר ב-1900 את בחינות הבגרות, וביקר באוניברסיטת אודסה כשומע חופשי. בהמשך, ב-1918, למד פילוסופיה באוניברסיטת ורשה.

את עבודתו בתחום החינוך החל בשנתתרס"ה-1904,‏[4] כמורה בבתי ספר יהודיים בעיירותפּלוֹצְק ומְלָאוָוה (אנ') שבפולין הרוסית[5][6] (שבה התגורר לאחר נישואיו). נישא לדינה לבית גלפרן, והיה אב לשלושה.‏[2][3] לאחר מכן השתקע בעיר ורשה, ברח' פיינקנה (ul. Piękna)‏ 41. בוורשה החל כמורה ברשת החינוך של הקהילה היהודית, מ-1912 כיהן כמנהל בית ספר ארבע-שנתי של הקהילה ולבסוף שימש בתפקיד המנהל המקצועי (או המפקח) של מחלקת החינוך של קהילת ורשה‏[7] במשך שנים רבות.‏[8] משנת 1918 כיהן גם כמנהל הקורסים הפדגוגיים להשתלמות המורים של לשכת החינוך והתרבות שליד ההסתדרות הציונית.‏[9] במשך שנים היה בין הבולטים שבעסקני יהדות ורשה.‏[10] בשנת1928 הוענקה לו מטעם משרד החינוך דיפלומה שהכתירה אותו בתואר פרופסור של בתי הספר התיכוניים והסמינר למורים.‏[11]

בראשית המאה ה-20 החל לפרסם מאמרים בענייני חינוך, בעיתון Белостокский Вестник(ביאליסטוק, 1902-04), ב-Вестник ОПЕ של חברת מרבי השכלה (1915), ב"תרבות" (של רשת "תרבות") ובעיתונים היידיים של ורשה, בהם "היינט", "נייעס", "ווארשעווער טאָגעבלאט" ו"דער מאָמענט" (בין פרסומיו: סדרות המאמרים "חינוכנו", "ה'חדר' שלנו", "בית הספר העממי אצלנו ואצל אומות העולם").
החל בעשור השני של המאה ה-20 פרסם ספרי לימודוהוראה לכיתות הנמוכות בבית הספר היהודי (תחילה ביידיש ואחר-כך בעיקר בעברית; פרסם מעט גם בפולנית וברוסית) – סדרות של ספרי לימוד במקצועות המתמטיקה (אריתמטיקה וגאומטריה), לימוד קריאה וכתיבה (ביידיש ובעברית; הכרת האלפבית, לימודדקדוק ומקראות) ומקרא (תורה ונביאים), וכן ספרי עזר והדרכה למורים במתודיקה של הוראת האריתמטיקה והלשון העברית. במרוצת כשני עשורים הוציא ספרים רבים, בעשרות מהדורות. רבים מספריו ומרבית מהדורותיהם הופיעו בהוצאה עצמית; אחרים הופיעו בהוצאות אחיאסףהאחים לוין-אפשטיין, "צֶנטראל/מרכז", בהוצאת הלשכה לחינוך ותרבות שלההסתדרות הציונית בפולין, בהוצאת רשת החינוך העברית-הציונית "תרבות" ואף בהוצאת משרד החינוך הפולני; וכן מעבר לים, בניו יורק, בהוצאות "היברו פאבלישינג קאמפאני" (Hebrew Publishing Co.‎) ו"סטאר היברו בוק קאמפאני" (Star Hebrew Book Co.‎). ספרי הלימוד הבולטים שפרסם: "יידיש" (אלפבית מצויר ומקראה ביידיש, ב-3 כרכים), "ספרִי" (ללימוד קריאה וכתיבה בעברית: אלפבית, קריאה, דקדוק ומקראה, ב-5 כרכים), "שאלות אריתמטיקה" (ללימוד חשבון לכיתות א'–ד', ב-3 כרכים; בהמשך הורחב לכדי "שאלות אריתמטיקה וגיאומטריה", ב-5כרכים, לשבע שנות הלימודים), "סיפורי החוּמש למתחילים" (ב-2 כרכים; המהדורה העשרים יצאה בהוצאת משרד החינוך הפולני) ו"הנביאים לבתי ספר" (ב-3 כרכים). הספרים היו מלווים באיורים, ונכתבו ברוח ציונית. ספרי לימוד המקרא כללו ביאור המילים. ספריו היו ספרי לימוד מקובלים בפולין,‏[12] והיו מהם שזכו לאישור מטעם משרד החינוך, ההסתדרות הציונית בפולין או הוועדה הפדגוגית של "תרבות" בפולין.
בראשית שנות ה-20 פרסם גוטמן בספרייה לילדים (קינדער-ביבליאָטעק) של הוצאת "יידיש" של לידסקיסדרה של שלושה ספרונים עם אגדות לילדים ביידיש על חוני המעגלהלל הזקן ורבי עקיבא. אחד הפרויקטים האחרונים שלו, באמצע שנות ה-30, היה הוצאת סדרת ספרי ראשית קריאה בשם "קוּם קְרָא"; היה בדעתו להוציא ספרייה לילדים בת שישה ספרים ובהם אגדות ישראל ואגדות פולין, אולם בסופו של דבר הופיעו בסדרה רק שני כרכים, שעליהם חתם בשם העט "ר' לְבָבִי":‏[13] ספר ללימוד האלפבית (אלפון) לכיתה א', בשלושה צבעים, וספר שני, לכיתה ב', ובו שלוש חוברות מנוקדות ומצוירות (שנמכרו גם בנפרד) שבהן סיפורים על גדולי ישראל: חוני המעגל, הלל הזקן ורבי עקיבא (הפעם בעברית).‏[8][14]

זמן קצר לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין וכיבוש ורשה בסתיו 1939, נמלט גוטמן עם משפחתו לעירביאליסטוק, שהייתה תחת כיבוש ברית המועצות.‏[15]כעבור כשנתיים, כאשר פלשה גרמניה לברית המועצותוכונן גטו ביאליסטוק, התמנה למזכיר היודנראט בגטו. גוטמן התאבד בגטו ביאליסטוק, כנראה בחורף תש"ד(1943 או 1944), בגיל 60. בשואה נספו גם אשתו דינה‏[16] ושניים מילדיהם. רק אחד מבניו, נתן, הצליח להימלט, והיגר לאוסטרליה.

תוכן מהרשת

http://www.jewishgen.org/yizkor/sokoly/Sok317.html:
One of Meir Halpern's sons-in-law, Chena Gelfan, was a scholar and a big crop merchant. He led a wealthy household. He was the father of two sons, Benjamin and Herzel, and a daughter named Dina. His sons emigrated to America. Hertzel was an excellent student in Leibel Hallelis' cheder, with a sharp mind, even though he was the youngest of the students. The daughter Dina completed high school and married Rafael Gutman. They moved to Warsaw to live, where they were occupied in teaching. Rafael achieved the degree of pedagogic professor, and he was the principal of the Jewish Community of Warsaw schools. The brothers, Rafael and Shammai Gutman, travelled to the Zionist Congresses. After every Congress, they were accustomed to give a report to a general meeting of the members of the Zionist movement in Sokoly.
80. Reizner, Umkum fun Bialystoker Yidntum, pp. 181–83, 187, 197–200. Reiznerstated that the Judenrat secretary, Raphael Gutman, committed suicide togetherwith his wife even before they were taken to the cemetery. A German called Lotze,a top official of the Transportation Department of the Sipo in Bia¬ystok, testifiedthat once when he drove Heimbach to the ghetto on a tour of inspection, he sawwagons loaded with hundreds of Jewish corpses. Indictments and Verdicts, YVA,TR-10/813, p. 172
חיפוש שמות:
חפש חפש

הורד את תוכנת הגנאלוגיה המובילה בחינם

נוחה וקלה לשימוש
מייבאת קבצי GEDCOM בקלות
טכנולוגיית התאמות חכמות
תמיכה ב-40 שפות