Ireland Tithe Defaulters, 1831
29,067 רשומות
החלפת קטגוריה או אוסף
שם
מגורים
הוספת פרטים
מילות מפתח
מין
התאמת כל המושגים בדיוק
נקה טופס
חפש בIreland Tithe Defaulters, 1831
שם
מגורים
הוספת פרטים
מילות מפתח
מין
נקה טופס
Ireland Tithe Defaulters, 1831
29,067 רשומות
אוסף זה מתעד את העדויות העיקריות ששרדו על האנשים שהיו מעורבים ב"מלחמת המעשר" הידועה לשמצה. כל משקי הבית החקלאיים נדרשו על פי חוק לשלם מעשר שנתי (או מס דתי) בשיעור 10% מהתוצרת שייצרו. כל בעלי הקרקעות היו צריכים לשלם מס זה לכנסיית המדינה הרשמית, הכנסייה האנגליקנית (אפיסקופלית) של אירלנד, ללא קשר לדתם. חקלאים קתולים רומיים נדרשו גם לשלם מעשר לכמרים שלהם וכתוצאה מכך התרעמו עמוקות על מס רשמי זה. השמות ברשומות אלה שייכים לאלה שסירבו לשלם את המעשר ואשר תועדו על ידי כמרי כנסיית אירלנד. מידע המופיע ברשומות אלה עשוי לכלול: שם, כתובת, מקצוע, מידע לגבי הקהילה הרלוונטית שלעתים קרובות כולל נתונים ממפקדי האוכלוסין של 1831 ו-1841 לצורך השוואות (מספר הבתים שנרשמו במפקד מול מספר משתמטי המעשר) וטקסט תצהיר הכומר הרלוונטי.<br><br>בשנים 1830 ו-1831 החמיר המצב עד כדי כך שאנשים רבים סירבו לשלם את המעשר הזה. בשנים שלאחר מכן התרחשו מספר "קרבות" בין איכרים, אנשי דת ומשטרה, שהסתיימו בנפגעים רבים, כולל הרוגים. אירועים אלה זכורים כ"מלחמת המעשר", והאנשים שהושפעו ביותר מסכסוך זה הם בדיוק אלה שהושפעו ביותר מההגירה ומהרעב בדור הבא.<br>זהו תיעוד ייחודי של האנשים הללו בזמן עריכת לוחות הזמנים השונים, כלומר ביוני, יולי ואוגוסט 1832. מאחר שמפקד האוכלוסין של 1831 הושמד כמעט לחלוטין בשנת 1922, זהו מקור חשוב כפליים עבור אזורים אלה.<br><br><b>רקע</b><br>ככל שהאי-תשלום גבר במהלך 1830 ו-1831, אנשי דת רבים בכנסיית אירלנד מצאו את עצמם במצב כלכלי קשה. ממשלת דבלין הקימה את "קרן הסיוע לאנשי דת 1831" (Clergy Relief Fund 1831) בחוק משנת 1832, כדי להקל על מצוקתם. אך אנשי הדת יכלו לתבוע רק את החובות משנת 1831, בתנאי שעמדו בהליך שנקבע. תוצאה אחת של חוק זה הייתה שהממשלה נדרשה לגבות את חובות המעשר בכל קהילה, במקום אנשי הדת. <b>תהליך</b> "<br><br>"<br>אם איש הדת ביקש סיוע בהתאם לתנאי החוק, היה עליו: - להגיש תצהיר שבו פירט את השיטות שנקט בניסיון לגבות את חובות המעשר לשנת 1831. - לצרף לתצהיר לוח, "המצורף בזאת", המפרט את "שמותיהם, תיאוריהם ומקומות מגוריהם של האנשים, מחזיקי הקרקע" בתוך הקהילה שלו או את "נציגיהם של אלה מהם שנפטרו". לוח זה היה צריך לציין גם כמה מעשר היה חייב כל משלם מעשר וכמה היה כל משלם מעשר בפיגור. לאחר מכן היה צורך לשלוח את התצהירים והנספחים לטירת דבלין לקבלת החלטה האם יוענקו הקלות בהתאם לתנאי החוק, שהקים את קרן ההקלות לכמורה.<br><br><b>התצהירים</b><br>זהו החלק הצבעוני ביותר של התיעוד, והוא משקף באופן עקבי את ההתנגדות המאוחדת לתשלום המעשר. קונספירציות או סירובים קולקטיביים אלה כונו "קומבינציות", ולעתים קרובות אורגנו תחת העילה של משחקי ה-hurling (ומכאן המונח "Hurlers"). רוב התצהירים עוסקים בהתנגדות אלימה לתשלום המעשר. התצהירים מתייחסים שוב ושוב ל"פרשת קאריקשוק". אירוע זה הטיל אימה על אנשי הכמורה של כנסיית אירלנד ושם קץ לניסיונותיהם לגבות את חובות המעשר. קאריקשוק הוא כפר ליד הוגגינסטאון במחוז קילקני, בקהילת נוקטאופר. ביום רביעי, 14 בדצמבר 1831, קהל של חמש מאות איש עקב אחר שיירה של שלושים ושמונה שוטרים בפיקודו של המפקח הראשי, קפטן גיבונס, ומגיש כתבי בית דין בשם אדמונד באטלר, שהמשטרה הגנה עליו באופן ברור. הקהל רצה שבאטלר יוסגר לידיהם. העימות הפך בסופו של דבר לאלים. מטר אבנים ניתך על השוטרים, וגיבונס ו-14 מאנשיו נהרגו. כך גם באטלר ו-25 עד 30 מתושבי המקום.